Anemone coronaria

Description:

הכלנית היא גאופיט רב-שנתי הגדל בקרקעות כבדות לא-מופרעות ולא-מלוחות. הפורח בחורף ובאביב (בחודשים דצמבר–מרץ,‏[4] כאשר שיא הפריחה הוא בחודש פברואר). פקעת הכלנית היא "פקעת היפוקוטיל"; חלק ממנה מתפתח מתת-הפסיג.[5] הפקעת, המכילה עמילן כחומר תשמורת, מתחדשת מדי שנה: בראש הפקעת הישנה נוצרת פקעת חדשה המתמלאת בזכות הפוטוסינתיזה המתרחשת בעלי הצמח, ובמהלך הפריחה מנוצלים חומרי התשמורת שהצטברו בפקעת מהשנה שעברה, והיא מצטמקת והולכת. בתחתית הפקעת הישנה ניתן למצוא מעין קליפות, שהן שרידי הפקעות משנים קודמות.‏[6] מאחר שכל פקעת צומחת מעל קודמתה, היא קרבה מאוד לפני השטח, ושורשים מיוחדים בתחתית הפקעת מתכווצים ומושכים אותה כלפי מטה.‏[7] ובכל זאת, בשל קרבתה לפני השטח, אין הכלנית מצויה בשדות מעובדים, משום שפקעותיה נפגעות מהחריש.‏[6] לכלנית גבעול עגול בגובה 20–30 ס"מ, בעל שושנת עלים גזורים דלילה בבסיסו, ומעטפת של שלושה עלים גזורים סנטימטרים אחדים מתחת לפרח. כל גבעול נושא פרח בודד. פרח הכלנית הוא פרח גדול שקוטרו 3 עד 10 ס"מ בדרך כלל, ובזנים מתורבתים יכול להגיע גם ל-15 ס"מ. צבע הפרחים אדום עז, לבן או במנעד רחב של גוני סגול, מכחול כהה עד ורוד בהיר. הפרח בעל עטיף פשוט, ללא עלי גביע. עלי הכותרת גדולים ודקים, ומספרם אינו קבוע, אך בדרך כלל נע בין 5 ל-6. במרכז הפרח ניצבת מעין כיפה מוגבהת, הנושאת עֱלִיים ואבקנים מרובים שצבעם שחור. גודל גרגרי האבקה כ-25 מיקרון ומספרם יכול להגיע ל-2 מיליון גרגרים לפרח.‏[8] לאחר ההפריה מוקפת הכיפה בטבעת לבנה. כל פרח פורח ימים אחדים, נסגר בשעות הלילה ונפתח בשעות היום. סגירת הפרח מגינה על האבקה מלחוות ומקור, ולכן בימים גשומים יש שהפרחים נשארים סגורים. פתיחת הפרחים וסגירתם נעשית באמצעות מנגנון המבוסס על צמיחת עלי הכותרת מבסיסם: בערב צומחים התאים בצד החיצוני של עלי הכותרת ומכופפים אותם כלפי פנים, ובבוקר צומחים התאים בצד הפנימי של העלים, ופותחים אותם. התארכות עלי הכותרת גורמת להתרחבות הכתם הלבן שבבסיסם, כך שרוחב הכתם מעיד על גילו של הפרח.‏[6] עוקצי הפרחים המופרים ממשיכים להתארך, והפירות הבשלים מוגבהים בהרבה מהפרחים שסביבם. הפרי הוא קובץ של פרודות זעירות בנות זרע אחד, עטופות בשערות רכות המאפשרות את הפצתן למרחקים באמצעות הרוח.

Habitat:

שמורת טבע אלוני אבא, ליד בית לחם הגלילית